יאיר האהוב שלי, היה בני בכורי האהוב. אח בכור למיכל, איתמר ונעמה. ובן זוג למגן קיי. נולד ביום חמישי, ב' באב התשס"ג ברעננה ונפטר ביום שישי, כב' בסיוון התשפ"ד, נפל בקרב בסאג'אייה  בעזה

הדבר העיקרי שאפיין את יאיר היתה הנתינה ואהבת האדם. יאיר תמיד רצה לעזור ולסייע, ודבק בדרך שהובלנו אותו כהורים. הוא פעל בכל כוחו להיות לוחם קרבי, בקו הקדמי, להביט אל האויב בעיניים ולמלא את תפקידו בהבנה עמוקה של מטרת קיומנו כעם יהודי בארץ ישראל.

יאיר היה מודל להערצה עבור כל מי שסבב אותו. אהבתו לארץ וחברותו העמוקה עם חבריו, שיקפו את עקרונות החינוך שלנו, אך גם היה משהו שמעבר לכך; הקשר בין יום הולדתו ובין תאריך ברית המילה שלו, בט' באב, הם עדות לכך; תשעת הימים שלפני צום ט' באב, הם ימים של תיקון וחשבון נפש עמוק העוסקים בעיקר באהבת חינם.

יאיר ידע כיצד לנתב את האהבה הזו במשך כמעט 21 שנות חייו. הוא השאיר רושם עמוק על הסביבה כיצד ניתן לקיים אהבה כזו, אהבה ללא תמורה.

כאשר יאיר וחבריו התגייסו לצה"ל, הם לא האמינו שהם יצטרכו להתמודד עם מציאות של מלחמה ארוכה עקובה מדם; הם עשו זאת בעל כורחם, מתוך רצון להילחם על ערכים שהאמינו בהם. 

צה"ל הוא לא רק צבא העם, אלא גם הצבא של הקב"ה. יאיר הבין זאת היטב, חונך למידות, ערכים ולאהבת התורה, העם והארץ.

יאיר בני בכורי, מאז ומתמיד אהב דמויות של גיבורי על ולבסוף  גם מת כגיבור על ; ילד שנולד עם חיוך וכל חייו היו מלאים בחיוך ושמחה.

אנחנו נמשיך להנציח אותו על פי מורשת חייו, באמצעות מיזמים של אהבת חינם ואחדות ישראל.